כשיועד הזמין אנדרואידית משובטת הוא חיפש רק מין בלי מחויבות. אבל לרוני היו רצונות משלה

נחוצות עיניים של מבוגר כדי להעריך באמת את העומק והבגרות של מה שכבר אינו "הספר האחרון של ארץ-ים">

דמיינו חדר. מספר החלונות בו משתנה כל הזמן. מכל חלון ניבט משהו אחר, או לפעמים אותו דבר, אבל הדבר הוא אחר באופן מסוים. אף על פי כן, מעולם לא התקשיתם לראות דרך כל החלונות בו-זמנית

צעירה יפנית שזקוקה לעבודה מוצאת אותה בקצה חור תולעת, בין שורשיו של עץ עבות, בבית מסביר פנים עם גן ועם סבתא

מבקרת מפתיעה בפארק מים נטוש ליד ים המלח מאלצת את רוח המים המקומי להתמודד על זהותו – ועל חייו

לוסי מעולם לא רצתה להישזר – רק לצאת סוף סוף בספינת התיישבות מכדור הארץ המתפורר. אך קול מפתיע מהעבר הרחוק חדר בכל זאת אל מוחה

שני אנשים אבודים נפגשים במועדון ריקודים אפלולי בעולם אחר, לערב של כמיהה אסורה. האם יהיה לו המשך?

היא דווקא יודעת היטב שאני אוהב אותה, ודורשת הרבה בתמורה. האם היא תדע לאהוב אותי בחזרה?

לפני חמש מאות שנה ישבתי בבית קפה עם אניטה. עכשיו זה נראה שטויות, שואה אקולוגית אולי, טבע פראי…