שקט, שקט
אמא שלי הייתה ד"ר שושנה קלבין. כשאני אומר את זה, השומעים בדרך כלל נאלמים דום לרגע, במין חרדת קודש. כשבגרתי מספיק לזכור אותה, רוב גופה כבר הוחלף בחלקים קיברנטיים. היא לא נראתה שונה בהרבה משאר הרובוטים…
שיריו של דני סנדרסון מלווים אותנו כבר עשרות שנים. מלהקת כוורת, דרך גזוז ודודה ולאורך קריירת סולו עשירה ופורייה, הוא יצר מאות שירים שאי אפשר לדמיין את הפסקול הישראלי בלעדיהם.
פרויקט "אל הלא נודע" הוא מחווה ליוצר חשוב ואהוב. הזמנו את הכותבים ללכת בעקבות שיריו של סנדרסון אל הלא נודע – אל העולמות המרתקים של הפנטזיה והמדע הבדיוני המסתתרים בין מילות שיריו ומאחוריהן.
אמא שלי הייתה ד"ר שושנה קלבין. כשאני אומר את זה, השומעים בדרך כלל נאלמים דום לרגע, במין חרדת קודש. כשבגרתי מספיק לזכור אותה, רוב גופה כבר הוחלף בחלקים קיברנטיים. היא לא נראתה שונה בהרבה משאר הרובוטים…
לסמדר יש חלום מוזר שרודף אותה כבר תקופה ארוכה. האם תצליח להשתחרר ממנו?
כשיועד הזמין אנדרואידית משובטת הוא חיפש רק מין בלי מחויבות. אבל לרוני היו רצונות משלה
דמיינו חדר. מספר החלונות בו משתנה כל הזמן. מכל חלון ניבט משהו אחר, או לפעמים אותו דבר, אבל הדבר הוא אחר באופן מסוים. אף על פי כן, מעולם לא התקשיתם לראות דרך כל החלונות בו-זמנית
מבקרת מפתיעה בפארק מים נטוש ליד ים המלח מאלצת את רוח המים המקומי להתמודד על זהותו – ועל חייו
לוסי מעולם לא רצתה להישזר – רק לצאת סוף סוף בספינת התיישבות מכדור הארץ המתפורר. אך קול מפתיע מהעבר הרחוק חדר בכל זאת אל מוחה
שני אנשים אבודים נפגשים במועדון ריקודים אפלולי בעולם אחר, לערב של כמיהה אסורה. האם יהיה לו המשך?
היא דווקא יודעת היטב שאני אוהב אותה, ודורשת הרבה בתמורה. האם היא תדע לאהוב אותי בחזרה?
לפני חמש מאות שנה ישבתי בבית קפה עם אניטה. עכשיו זה נראה שטויות, שואה אקולוגית אולי, טבע פראי…
גבוה, בבית ישן, מתגוררת מי שעומדת להיות היעד הבא שלי. "הרוזנת", קוראים לה בשכונה…