דרקונים מפלדה ומאבן
אחד הז'אנרים הפופולאריים ביותר באנימה (אנימציה יפאנית) הוא ז'אנר ה-Mecha. הסדרות והסרטים בז'אנר זה עוסקים ברובוטים ענקיים שנלחמים זה בזה ונשלטים ע"י בני אדם שיושבים בתוכם.
זירת ההתרחשויות של הסדרות האלה היא בדרך כלל העתיד שלאחר מלחמה גרעינית/אסון אקולוגי/השתלטות של משטר טוטאליטרי/פלישה של יצורים מהחלל/כל הנ"ל ביחד. אבל מהר מאד הבינו יוצרי הסדרות האלה, שחוץ מהתפאורה העתידנית, אפשר למקם אותן גם בעולמות אחרים. אפשר, למשל, להכניס את הרובוטים הענקיים לתקופה היסטורית בעולם שלנו וליצור היסטוריה חלופית (כמו בסדרה Orgus 02 שמתרחשת בעולם שהפוליטיקה והמראה שלו מזכירים מאד את מזרח אירופה של ראשית המאה העשרים). אבל שילוב פופולארי יותר הוא עולם פנטסיה שבו הרובוטים האלה מונעים בכוח קסם.
הדוגמה המוצלחת ביותר לסדרה כזאת, לטעמי, היא Vision of Escaflowne. גיבורת הסדרה היא היטומי, ילדה מיפאן של עולמנו, בעלת יכולת יוצאת דופן לקרוא את העתיד בקלפים, אבל חסרת יכולת להבין את רגשותיהם של האנשים מסביבה.
בתחילת הסדרה היטומי מועברת לעולם פנטסטי בשם "גאיה" שבו כדור הארץ מכונה "ירח האשליות" ולאנשים שמגיעים ממנו מייחסים כוחות קסם אדירים. ואכן, עם הגעתה לגאיה, יכולת חיזוי העתיד של היטומי מתחזקת – אבל גם יוצאת משליטתה והיטומי מגלה שהנסיונות של למנוע את הטרגדיות שהיא חוזה מובילות לטרגדיות גדולות עוד יותר. היטומי גם מוצאת את עצמה מחוזרת ע"י שני לוחמים – ואן פאנל, נסיך צעיר, עז נפש ותאב נקם שממלכתו הושמדה בידי כוחות הרשע, ואלן שזאר, גיבור רומנטי אצילי ומתוסבך. על כל אלה מעיב צילה של האימפריה המרושעת זליבאך, שמנסה להשתלט על גאיה.
תמונת העולם שמצטיירת בסדרה היא קוקטייל מרהיב ששואב השראה ממספר מקורות בהיסטוריה של עולמנו – החל מיפאן הפיאודלית, דרך אירופה של ימי הביניים ועד למצריים הקדומה. בסדרה גם מוסבר בפירוט כיצד העולם הזה נוצר, וישנו מבט מעמיק על הגזעים שמאכלסים אותו – כמו אנשי החתול או הדרקונים, שלבבות האנרגיה הפועמים שלהם משמשים כדי "לתדלק" את הרובטים הענקיים (שמכונים בסדרה "גאימלף"). את האווירה משלים פס-קול ווקאלי מדהים של מקהלה כנסייתית.
את הסדרה ביים שוג'י קוואמורי שעבד בעבר על עיצוב של רובוטים וחלליות לסרטים וסדרות אחרים (חלק מכם אולי מכירים את הסדרה Robotech או הסרט Ghost in the Shell ) והוא מביא אליה את כל הכישרון העצום שלו. לא רק בעיצוב המהמם של הטכנולוגיה הפנטסטית של רובוטים קסומים וספינות אוויר, אלא גם בבימוי חד ומדויק של סצינות האקשן, שלפעמים "מקפיא" פריימים לכמה שניות ברגעים הדרמטיים ביותר, כדי לעצור את נשימתם של הצופים.
אבל יותר מאשר Escaflowne עוסקת בקרבות רובוטים, היא עוסקת באנשים. הסדרה מצליחה לשרטט, ברגישות מדהימה, את הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות והיחסים המתוחים ביניהם. גם אם נדמה שהסדרה לפעמים גולשת לאופרת-סבון (ואולי זו אופרת פנטסיה?) היא אף פעם לא הופכת למניפולציה רגשנית.
בקיצור – כל מי שמחפש סדרת פנטסיה טלוויזיונית טובה – טובה יותר, אני חייב לציין, מכל מה שהאמריקאים עשו בתחום בטלוויזיה ובקולנוע – ימצא אותה ב-Escaflowne. בעקבות הצלחת הסדרה נוצרו גם שתי סדרות מאנגה (קומיקס יפאני) וסרט קולנוע שמשחזרים ומרחיבים את עלילת הסדרה, אבל לפי דיווחים מחו"ל (ובמקרה של הסרט – אני יכול להעיד אישית) התוצאה בינונית מינוס ורחוקה מלהגיע לרמה של סדרת הטלוויזיה.
Escaflowne לא ניתנת כרגע להשגה בארץ, אבל אפשר להזמין אותה מהאינטרנט על גבי קלטות וידאו, בדיבוב אנגלי או ביפאנית עם כתוביות תרגום באנגלית (אני מעדיף את האופציה השניה, למרות שהיא קצת יותר יקרה). לאחרונה הסדרה שודרה גם בערוץ Fox Kids האמריקאי, שישנם שמועות שהוא עתיד להיות משודר אצלנו לקראת סוף השנה, אבל ראו הוזהרתם – האמריקאים העבירו את הסדרה צנזורה קשה – חתכו ממנה המון קטעים אלימים, השאירו מהפרק הראשון רק את חמש הדקות האחרונות (בפרק הזה לא היה מספיק "אקשן" לטעמם), ומעל הכל – שינו את המוסיקה. הגרסא המקורית, הלא מצונזרת, עדיין עדיפה.