ל"עסק המשפחתי" יש כל מה שדרוש כדי להיות פנטזיה אורבנית נוסחתית, אבל למרבה המזל יש לו גם את צ'רלס סטרוס. זהו ספר ראשון בסדרה העוסקת במשפחות המסוגלות לחצות את הגבול שבין העולם שלנו לעולם ימי-ביניימי, ובגיבורה שמגלה שהיא חלק ממשפחה כזו. סטרוס סוטה כאן מרחק רב מהנתיב שהתווה ב"אקסלרנדו", ספרו הקודם שתורגם לעברית, שהיה מדע בדיוני קשה ומורכב – וצולל כאן לתוך עולם הפנטזיה האורבנית. למרבה השמחה התוצאה שמתקבלת היא ספר מרתק הממלא בצורה ייחודית את המסגרת שמעניקה לו הסוגה.
הגיבורה של "העסק המשפחתי" היא מרים בקסטיין, עיתונאית כלכלית בת 32 שחיי היומיום שלה נעים בין העולם המסעיר של חברות הביו-טק וקרנות ההון סיכון לבין נכות רגשית מתקדמת. בשלב די מוקדם בספר היא מגלה שיש לה כוחות נסתרים המאפשרים לה לעבור לעולם ימי ביניימי השופע בני אצולה מתנשאים, תככים בחצר המלכות, וכמובן, מנה בלתי נמנעת של רומנטיקה ותשוקה. עד כאן תמהיל שאינו מבשר טובות.
אך כשרונו הספרותי של סטרוס מתבטאת בבניית העולם שאליו הגיבורה עוברת, ובפרט בטיפול שהוא מציע לשאלה שמלווה את רוב העלילה בספר: מה תהיה ההשפעה הכלכלית והחברתית של חדירת טכנולוגיות מהמאה ה-21 לעולם שמכל בחינה אחרת נמצא אי שם במאה ה-12? לשם כן סטרוס טווה בספר עולם עשיר שבו מסחר, צבא והתנגשות בין תפיסות ליברליות ושמרניות משמשות רקע עשיר להתקדמות העלילה, בלי ליפול לקלישאות המוכרות כל כך של סיפורי מסע בזמן במדע הבדיוני.
המיקוד שנתן הספר על ההשפעות שיש לטכנולוגיות מערערות איזון גורר אותו שוב ושוב מתחום הפנטזיה אל מחוזות המדע הבדיוני. למעשה, הספרים המאוחרים יותר בסדרה נוטים יותר ויותר לכיוון המדע הבדיוני, עד להיעלמות מלאה של המוסכמות הבסיסיות ביותר של הפנטזיה האורבנית. בהשוואה לסופרים אחרים שנהגו לשחק על המתח הזה, כמו רוג'ר זילאזני המנוח, סטרוס מתנהל ביד גסה יחסית ואינו מאפשר לאלמנטים של הפנטזיה להתפתח בספר או לדמויות להציג את התכונות האופייניות לגיבורי יצירות פנטזיה.
נקודת התורפה של הספר טמונה בדמויות שבו. מרים מקדישה הרבה יותר מחשבה על שאלות כמו האפשרות לקיומה של כלכלה מרקנטליסטית ומעבר מחברה משפחתית לחברה בעירבון מוגבל, מאשר להתאהבות ברולנד – הגבר שמלווה אותה במשך רוב עלילת הספר ושעבורו היא מוכנה לסכן את חייה. דמויות המשנה צצות על במת הסיפור כדי לתת את השורה שלהם ומיד נזנחות ואובדות בתהום הנשייה. זה בולט במיוחד בדמות אמה של מרים, שמופיעה בסצנה יחידה אך חוזרת וטורדת את מחשבתה של מרים הרבה מעבר להשפעה הרגשית הסבירה של הסצנה הבודדת הזאת.
כיאה לספר שנמכר כספר פנטזיה אורבנית, "העסק המשפחתי" מסתיים בנקודת מתח ומותיר את הקורא להמתין לספר הבא בסדרה. לפחות על דרישה זו של הסוגה סטרוס עונה בלי מאמץ מיוחד. מכיוון שהספר הזה והספר הבא אחריו, "המשפחה הנסתרת", נכתבו במקור כיחידה אחת ואף אוחדו מחדש בהוצאה מאוחרת יותר, תחושת אי הסיפוק שמותיר סופו של הספר בקורא מובנית בו. העושר שקיים בעולם שנבנה וקווי העלילה שנטוו מספקים סיבה מספקת לקרוא את ספר ההמשך, לכשיתורגם.
במהלך הספר נעשה ניסיון לשימוש בשינויי משלב במטרה להדגיש את הזרות של העולם הימי-ביניימי שאליו מרים נכנסת. בספר מדוברות למעשה שלוש שפות שונות: אנגלית מודרנית, המשמשת את מרים וסביבתה הקרובה במציאות שלנו, האנגלית במשלב גבוה המשמשת את בני האצולה מהעולם המקביל ושפה אנגלית-גרמאנית שבה מדברים האיכרים בעולם המקביל. מעשית, אחרי הופעת אורח יחידה של פוזמק ואברקיים, המשלב הגבוה כמעט וננטש לחלוטין. גם דמויות שלא עברו מעולם לעולם שלנו מדברות אנגלית במשלב דיבורי מודרני משל יצאו זה עתה מפיצרייה בברוקלין. הבחירה הזאת אמנם מסייעת מאוד לשטף הקריאה, אך פוגמת במידה מסוימת בעיצוב העולם.
"העסק המשפחתי" הוא שעטנז מעניין: ספר מדע בדיוני שמעמיד פנים שהוא ספר פנטזיה. הרצון של סטרוס לדון במערכות כלכליות דובר בו לא פעם על יכולתו לכתוב דמויות אמינות ובעלות עומק, ועל כן לקורא שמחפש פנטזיה אורבנית קלאסית מהסוג המוכר כבר נכונה אכזבה, אולם העושר של העולם שטווה הסופר ושל הרעיונות בו מפצה על כך במידה מסוימת.
(הוצאת יניב, 2013. מאנגלית: ורד טוכטרמן. 320 עמודים).
"למעה" צריך להיות 'למעשה'.