שם המחבר: אהוד מימון

"ספר מסוכן!" מזהירה העורכת באותיות מודגשות על גב הכריכה. אהוד מימון מסכים, היזהרו!

גם בלי שנשווה את "יוצרי האלים" ח"חולית", הרושם העיקרי שהוא משאיר הוא של ספר בוסר.

עובדת היות "כישופ" ספר נוער מובהק אינה עומדת בהכרח לזכותו. ביקורת על הספר הראשון בסדרת "ספטימוס היפ".

אם היה אהוד מימון מתבקש לסכם את "ירח-צל ומסעותיה" במילה אחת, המילה היתה "משעמם". אם היה מתבקש להוסיף מילה נוספת זו היתה המילה "וחבל".

מתי יצירה כלשהי הופכת לפנטזיה? מתי סיפור אגדה יוצא מתחום האגדה העממית ונכנס לתחום הספרות הפנטסטית? המפתח לשאלה זו תלוי בכוונה.

"אויבים", ספר ההמשך של "בלארוס", הוא המשך הולם לקודמו. חסרונו העיקרי הוא שאינו שלם.

אני לא מאוהדי זילאזני הגדולים. על רקע זה לא ציפיתי לגדולות ונצורות מ"מפתחים בחול", אך בכל זאת התאכזבתי.