בין הזמנים – שתילי יער: חלק 1

נָסַחְנוּ הַשְּׁתִילִים מֵאוֹר וּמִגַּנִּים וַנְּבִיאֵם הַבַּיְתָה אֶל אַדְמַת קַנְקַנִּים. וַנִּסְעַד כָּל זַלְזַל, כָּל נִצָּה עֲדִינָה, "וּפְרִיתֶם וּנְאִיתֶם!" בֵּרַכְנוּם בְּצִנְעָה. אַךְ כָּמְהוּ הַשְּׁתִילִים בְּסֵתֶר לְבָבָם אֶל טַל הַשָּׁמַיִם וּתְכָלְתָּם וּזְהָבָם. (שְׁתִילֵי-בָּיִת, יעקב לרנר) "היא עושה את זה שוב", שרה אומרת אני מביט בבתי, ואז בבובת הקפיץ המתוחכמת, הלבושה בשמלה ורודה צעקנית. שערה זהוב ועיניה כחולות והיא

בין הזמנים מומלצי האתר סיפורי מקור
Scroll to Top