העולם שסביבנו אינו הדבר האמיתי. זה לא מוצק. זה לא חומר. זה לא נוצר בשום מפץ גדול. הכל אנרגיה, אנרגיה בראשיתית שעוצבה למה שאנחנו רואים ומרגישים. את היקום שלנו מנהל עולם קטן באמצע שום מקום שהוא בעצם מחשב ענק שנבנה רק כדי לבדוק ולנסות גזעים חדשים ולהפעיל את היקום המוכר ואת כל החוקים הפיזיקליים שלו.
עולם זה הוא 'עולם הבאר' והוא המחשב הגדול שבפנים, באר הנשמות. יצרו אותו המרקוביאנים, הגזע שחי בעבר ביקום האמיתי ושהתפתח טכנולוגית לדרגה שבה יכלו לעשות הכל בכוח המחשבה. בסופו של דבר הם נכחדו מהשעמום, אבל לפני זה הם דאגו להשאיר אחריהם ביקום שלנו כמה עולמות שהעולים עליהם נשאבים אל עולם הבאר. משנשאבו, לא נותרה לקורבנות ברירה אלא לעבור דרך השער ולהפוך לאחד מ- 1560 הגזעים הנסיוניים של המרקוביאנים.
המקור לכל הידע שלנו על עולם הבאר הוא נתן ברזיל – האדם היחיד שנפל דרך השער אל עולם הבאר והצליח לחזור משם. נייט הוא טייס חלל שמטיס מטען ונוסעים בין הכוכבים של הקונפדרציה האנושית הגדולה. נייט כבר היה על עולם הבאר וחזר. הוא ההולנדי המעופף; הוא היהודי הנודד; הוא בעצם מרקוביאני. הוא מאשר את הכל חוץ מאת ההשערה האחרונה, הוא בעצם טוען שהוא אלוהים. אף אחד לא מאמין לו למרות שהוא מחזיק ברשיון הטיס הישן ביותר בין כל טייסי החלל הרשומים. תודו שזה קצת קשה להאמין.
הספר הראשון של סאגת הבאר, "חצות בבאר הנשמות", מציג את הרקע העיקרי של היקום, הגזעים ושל עולם הבאר. הוא מתחיל עם נתן ברזיל המטיס את החללית שלו בשגרה הרגילה. קצת מטען; בחורה צעירה, אדם שמן, ועוד ילדה שמזדנבת אחריו. עוד טיסה שגרתית. נייט מקבל שדר מצוקה מעולם שמתברר כעולם מרקוביאני, ונוחת עליו כדי לעזור לצוות מחקר. העניינים מסתבכים כשכולם נשאבים אל עולם הבאר ומתפתח מרוץ אכזרי, אלים, מוזר ומעניין ביותר בדרך אל באר הנשמות במה שיהפוך למלחמת הבאר הראשונה. 'חצות', ספר שניתן להגדיר כספר מסע פשוט, הוא בעיניי הפחות טוב מבין החמישה. חשיבותו היא בעיקר כרקע להבנת כל השאר.
שני הספרים הבאים: "גולים בעולם הבאר" ו"מסע בעקבות באר הנשמות", מתארים את מלחמת הבאר השנייה. זה מתחיל במדען בשם גילגם זינדר ועוזרו בן יולין. הם בונים מחשב שנקרא אובי. אובי הוא מחשב סופר-מתוחכם והוא מפקח על מכונה מתוחכמת לא פחות שבנה הדוקטור. המכונה הזאת, מראה קעורה קטנה, מסוגלת לבצע את מה שמחשב הידוע בשם "באר הנשמות" מסוגל לעשות, רק על סקאלה קטנה יותר. הוא מסוגל לשנות את המשוואות המתמטיות של גופים שונים ולבנות אותם מחדש ובכך לשנות את המציאות שתכיל את אותם גופים. פתאום אישה עם זנב סוס היא לא דבר יוצא דופן. הניסויים הפרטיים במעבדה של זינדר על דוממים, עכברים ואנשים הופכים להיות ניסויים, או איומים, פלנטריים כשבן משתף פעולה עם סינדיקאט סמים למימון הניסויים של גילגם ולהעברתו של אובי לאסטרואיד עם מראה הרבה יותר גדולה. אותו ברון סמים מזמין מספר סנטורים לראות מה הוא יכול לעשות ומנסה לאיים על הקונפדרציה עם אובי. מטעם סנטורית אחת נשלחת מוורה צ'אנג, טייסת חלל ושכירת חרב לעת מצוא, כדי לחבל בניסיון להשתלט על הקונפדרציה. במקביל, אובי, המחשב המסכן והחף-מפשע, ננעל עם המחשב של עולם הבאר כשהוא מנסה לשנות כוכב שלם. זו הפעם הראשונה שבני-האדם יכולים לעמוד מול עולם הבאר ולא בתוכו וההזדמנות הראשונה שתושבי עולם הבאר יכולים לנסות לצאת מהפלנטה.
שני הספרים האחרונים: "חזרתו של נתן ברזיל" ו-"דמדומים בבאר הנשמות", הם החלק השלישי של סאגת הבאר. האנושות נאלצת להתמודד עם איום חדש, גזע חייזרי מגלקסיה אחרת. כדי לענות על איום זה מדענים בצבא הקונפדרציה מפתחים נשק חדשני. הם מחדשים את המחקר של ד"ר גילגם זינדר אבל עושים זאת בצורה גרועה מאוד. הם מצליחים לבנות מכונה שמפרקת את המשוואות המתמטיות של הקיום, של המציאות, אבל לא יכולה להרכיב אותם מחדש. הנשק עובד מצויין – כל חללית שנופלת תחת השפעתו חדלה מיד מלהתקיים, אבל מה שנשאר במקומה זה לא ריק או כמה אטומי מימן מרחפים; מה שנשאר במקומה זה שום-דבר, רק אנרגיה בראשיתית חסרת צורה, כלום ענקי שמתפשט והורס את המציאות בהתקדמותו תוך כדי הריסה שיטתית של מעגלי המחשב של באר הנשמות. מוורה צ'אנג ואובי נאלצים לבצע את המשימה הסטנדרטית – להציל את היקום. בשביל לבצע את זה, עליהם למצוא את נתן ברזיל ולהחזיר אותו לבאר הנשמות כדי שייתקן אותה. הבעיה מתחילה כשנתן לא רוצה שימצאו אותו, הוא נורא רוצה למות וממש לא אכפת לו מה יקרה לשאר היקום.
את סאגת הבאר אפשר להגדיר כספרי מסע במיטב המסורת של "שר הטבעות" ודומיו. כל אחד מהספרים בנוי כמסע של הדמויות (שני מסעות אל באר הנשמות ואחד אל החללית שהתרסקה) וניסיון של "הרעים" למנוע מהם להגיע למחוז חפצם.
מה שהופך את הספרים לספרי מסע טובים היא העובדה שאין שום דאוס-אקס-מאכינה לרפואה. אף לא פעם אחת לא קורה שהגיבורים ניצלים כי "ככה זה צריך להיות והטובים צריכים לנצח". אדרבה, כל ההתרחשויות נגזרות, תמיד, מחוקיו של העולם, כשהעלילה מתנהלת תמיד משני הצדדים של המשוואה וכל המהלכים האסטרטגיים מוסברים בדיוק ובהגיון מדהים. הדמויות אמיתיות לגמרי וכל מי שצריך חושב בהגיון. אין בספר כמעט אף אחד טיפש. ובגלל זה כף הסיכויים מתנודדת כל הזמן מצד לצד ובשום רגע לאורך הספרים אי אפשר לדעת אם באמת הגיבורים ינצחו או יטחנו עד אבק.
יש האומרים שג'ק צ'וקר אוהב לקחת את הדמויות שלו, לשנות את הצורה שלהם ולהתעלל בהם כמה שאפשר. סדרת עולם הבאר אינה יוצאת דופן מבחינה זאת, והדבר מוסיף רבות לסיפור. אין פה ג'יימס בונדים שקופצים דרך קיר, מתחמקים מכדורים, צוללים מתחת למים ויוצאים יבשים עם עניבה מסודרת. הגיבורים של סאגת הבאר לא מקבלים מסע קל, אפילו לא קצת קשה. המסע שלהם מפרך, גובל בבלתי-אפשרי והם סובלים כמעט בכל שלב לאורך הדרך. הקורא נשאב פנימה ומצטרף אל הגיבורים בבוץ ורק אז הוא יכול לשמוח על ניצחון שלהם, ליהנות מכך שלמרות שהצד השני לא פחות אינטליגנטי וערום, רק תוכנית אחת הצליחה.
אבל הקסם של הסדרה לא נגמר בתבנית "הקווסט" שכבר מוחזרה לעייפה. לאורך כל הסדרה הדמויות מהרהרות ומדברות, כל אחת מהזווית שלה וכמובן בהגיון מפתיע ומעורר הזדהות, בנושאים של דת, מקור, זהות, טוב ורע, מוסר, נאמנות, אהבה, שימוש בטכנולוגיה והכי חשוב: השתייכות. צ'וקר מעביר את העמדות האלה בצורה דידקטית במקצת, אך תוכנן עדיין מרשים. נראה שכל אחד יכול למצוא בסיפור מישהו שאפשר להזדהות איתו מתוך שלל הדמויות מרובות הפנים והמורכבות שבסיפור. אפילו בין דמויות "הרעים", צ'וקר לא גולש לשבלוניות של הרשע הספרותי/הקולנועי הקלאסי – זה שתמיד בטוח מדי בעצמו או סתם מתנהג כמו אידיוט גמור ומובס על ידי הגיבור החכם ממנו. בניגוד לכך, האויבים של גיבוריו של צ'וקר הם ביסודו של דבר לא 'רעים'. הם לא רוצים להשמיד את היקום. הם פשוט פועלים למען שימור האינטרסים שלהם ושל האנשים מאחוריהם, ואם אפשר גם להפוך לשליטי הלגקסיה, מה טוב; הם גם פועלים בתבונה ומסכנים באופן ממשי את יכולתם של יריביהם 'הטובים' לנצח.
ספרים עולם הבאר הם לא ספרים פורצי דרך או קלאסיקות לעתיד. אפשר להגיד שהם הארמגדון של ספרי המד"ב: אקשן, דרמה, מכשולים, הצלחות, אובדנים, שפיכת רגשות והכל בחבילה אחת שכיף לקרוא. סביר להניח שאנשים שלא אוהבים את ג'ק צ'וקר, או שנרתעים אוטומטית מרבי-מכר, לא יאהבו את הסדרה הזאת. בניגוד לכך, מי שמחפשים פעולה, שרוצים לקרוא סיפורים אנושיים מרגשים, או מעונינים בעולמות חדשים ומוזרים, ימצאו בסידרה זו בדיוק מה שהם מחפשים.
לפי הנאמר באתר של צ'וקר, הסידרה עומדת לצאת בשנה הקרובה בהוצאה מחודשת באנגלית. לעברית תורגמו עד כה רק שני הספרים הראשונים בסידרה: חצות בבאר הנשמות", ו-"גולים בעולם הבאר", שניהם בהוצאת עם-עובד.
(גולים בעולם הבאר, הוצאת עם עובד, 1996תרגום: ירדנה גבתי. 341 עמודים)
נשמע מוצלח מאד, בייחוד לאחר שכבר ערכתי היכרות עם צ'וקר (אני באמצע 'נהר האלים הרוקדים') וגיליתי סופר מוצלח למדי.
אם מישהוא יודע על ספרים נוספים (גם ממחברים אחרים) שמשלבים אנשים שגופם משתנה (בכפיה או ברצון) אשמח לדעת (מחבב את הז'נר). תודה 🙂
שלום לחובבים
שאלה: האם תורגמו לעברית הספרים "חזרתו של נתן ברזיל" ו-"דמדומים בבאר הנשמות" של צ'וקר?
שווה להזכיר גם את ״נעילה״ של אותו מחבר (גם יצא בעם עובד ב׳סדרה הלבנה׳). לעניות דעתי הרבה פחות פומפוזי והרבה יותר מעניין מאשר ספרי הבאר.
יורם