"סיפורים הם על בני אדם. מדע בדיוני טוב מגלה לנו משהו על עצמנו". במילים אלה פותח גיא חסון את ההקדמה לספרו "הצד האפל". ואכן, הסיפורים הטובים מבין השבעה המופיעים בספר עוסקים בנושא זה בדיוק – הם לוקחים נושאים תיאורטיים מתחומי המתמטיקה והפיזיקה, ובוחנים כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה, בעתיד הלא-רחוק, ישפיעו על עולמם הפנימי והחיצוני של בני האדם.
המחבר, גיא חסון, הוא מחזאי ישראלי אשר פרסם את הסיפורים המופיעים בספר באנגלית במגזינים מקוונים שונים, ופרסומם בספר הוא תרגום לעברית. אף אחד מהסיפורים אינו מתרחש בישראל או עוסק בדמויות ישראליות, אך ניכר כי המסר אותו ביקש להעביר הסופר הוא מסר אוניברסלי וכי הסיפורים בספר היו יכולים להתרחש בכל מקום שהוא.
שלושת הסיפורים הפותחים את הספר הם שלושת הסיפורים הטובים ביותר בו. "התאומה" הוא סיפורה של גליניס, ילדה בת 13 המנסה לאתר את אביה ומגלה כמה אמיתות מפחידות על קיומה. גיבורו של "הצד האפל" עובר בין גרסאות שונות המציאות בה הוא חי, תוך כדי ניסיונות להגיע אל "הצד האפל" – החיים שלאחר המוות. ב-"תהילת עולם" נבחן סוד גאונותו של המתמטיקאי המבריק ביותר בעולם, גאונות הנשענת, כמסתבר, על יסודות מפוקפקים למדי. שלושת הסיפורים האלה עוסקים, בבסיסם, בחיי-נצח, ויש להם איכות מצמררת, על גבול סיפורי האימה, הנותרת אצל הקורא גם לאחר הקריאה – בשל הצורה החדה והלא מתפשרת בה בוחן המחבר את ההשלכות של חיים כאלה. בסיפורים אלה גם עולות לדיון שאלות מוסריות הנוגעות להיבטים שונים של המדע, כגון הזכות לחיים של בינה מלאכותית או עד כמה ניתן להרחיק בביצוע ניסויים מדעיים. לזכותו של המחבר ייאמר כי הוא אינו מאכיל את הקוראים בכפית ונותן להם לגבש דעות ומסקנות משלהם בנושא.
ארבעת הסיפורים האחרים בספר נופלים ברמתם משלושת הסיפורים הראשונים, גם אם אינם רעים. "אין סיכוי" הוא דיון בין זוג שחקני קלפים אודות אפשרות קיומם של עולמות מקבילים (נושא נוסף בו המחבר מרבה לעסוק). הסיפור משעשע, אבל נשמע יותר מדי כמו הרצאה, והפואנטה שלו אינה חדה דיה. "האיש שהפך למרכז היקום", סיפור אודות שבוי מלחמה החוזר לביתו ומנסה להשיב לתחיה את אשתו באמצעות מחשב מיושן, מזכיר את שלושת הסיפורים הראשונים בספר, אך הוא חסר את העוצמה הרגשית שלהם – כנראה בגלל הסוף האופטימי שלו. "לחיות את העתיד", הוא סיפור מסע בזמן אודות בני זוג המתקשרים בינם בהפרש של מספר שנים זה מזו. הסיפור הזה קרוב יותר ברמתו לזו של הסיפורים הראשונים בספר, אך עדיין פחות ממצה מהם. הסיפור האחרון בספר – "שמיים זרועי כוכבים" – הוא סיפור יוצא דופן בהשוואה לקודמיו, המתרחש על כוכב שתושביו יכולים להתקיים רק במנהרה מלאכותית שנבנתה בו. הסיפור עתידני יותר מהסיפורים האחרים בספר, והרעיון המניע אותו מעניין, אך קשה למצוא בו את האיכויות של יתר הסיפורים, במיוחד בכל הנוגע לפיתוח הדמויות. החיסרון הגדול של ארבעת הסיפורים הסוגרים את הספר, לטעמי הוא שלא מתלווה אליהם הדיון המוסרי המרתק שליווה את שלושת הסיפורים הפותחים. אך עדיין, הספר כולו, על כל שבעת הסיפורים המופיעים בו, נקרא בנשימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
הסיפורים כתובים באופן נעים וקולח. התרגום מאנגלית הוא טוב מאוד (הייתה רק פעם אחת במהלך הקריאה כולה בה חשתי שהמתרגמת נצמדה יותר מדי למקור). הטענה הרצינית היחידה שלי כלפי הספר היא כי הוא קצר מדי – יש לקוות כי הוא יצליח מספיק כדי להצדיק הוצאת ספרים נוספים של המחבר, אשר יכילו יותר סיפורים. "הצד האפל" מצטרף למדף ספרי המד"ב והפנטסיה הישראלים (ומספרם של אלה, כך נראה, הולך וגדל) שרמתם אינה נופלת במאומה מזו של ספרי הז'אנר הנכתבים בעולם הגדול. מומלץ בחום!
ביקורת מדוייקת למדי. קראתי את הצד האפל השבוע. שלושת הסיפורים הראשונים מצויינים. השאר פחות. ”אין סיכוי“ היה פשוט מתיש, יותר הרצאה על עולמות מקבילים מאשר סיפור. למי שאינו קורא הרבה מדע בדיוני אין הרבה סיכוי להבין מה קורה שם.
לאמיתו של דבר ציפיתי ליותר. גיא חסון הוא אחד הכותבים שאני נהנית ביותר מקריאה שלהם. את הסיפור "הנערה המושלמת" שלו (שפורסם באתר האגודה) לא יכלתי לעזוב. אבל כאן היו כמה סיפורים מפוספסים, בעיקר "אין סיכוי" שאותו במיוחד לא אהבתי.
עדיין היה שווה לקרוא את הספר בשביל שלושת הראשונים. "התאומה", "הצד האפל" ו"תהילת עולם" שהיו מענגים. גם האחרים היו שווים קריאה לטעמי, אם כי היו יכולים להיות טובים אף יותר. היחיד שלא הייתי ממליצה עליו הוא "אין סיכוי."