מאז שהוא זוכר את עצמו קוונטין קולדווטר חלם על נרניה. אמנם ב"הקוסמים" לא קוראים לה "נרניה" אלא "פילורי", אבל במהותה זו אותה ארץ פנטזיה. חמשת ספרי הסדרה שקרא בילדותו סיפרו על ילדי משפחת צ'טווין שיצאו למסעות באותה ארץ פלאים והפכו בה למלכים בחסות האיילים אַמבר ואֶמבר, בני דמותו של אסלן. כשהתבגר דחפו אותו חלומות הילדות שלו להפוך לקוסם ולחפש את הדרך לפילורי.
וחלומות, ילדים, לא נועדו להתגשם.
"הקוסמים" הוא "נרניה" בוגר ואפל למבוגרים. הסופר, לב גרוסמן, בחר לבחון בו מה היה קורה אילו באמת היינו לוקחים צעירים מהעולם האמיתי, מלאי יצרים ושלובים עמוק בתרבות המערבית המודרנית ובערכיה, וניתן להם כוחות שהם לא יודעים איך להתמודד איתם. התוצאה הרבה יותר קודרת והרבה פחות הירואית מהאפוס המפורסם לנוער של ק"ס לואיס.
קוונטין וחבריו, הבוגרים המוכשרים ביותר בבית הספר שלהם, מתחילים כבר לתכנן את דרכם האקדמית והולכים לשם כך לבקר אצל יועץ לימודים לתלמידים שנרשמו לפרינסטון. מה שקוונטין יגלה בארון (כמובן) בביתו של הזקן ישנה את כל מסלול חייו והוא ימצא את עצמו במכללת ברייקבילס בצפון מדינת ניו יורק – מכללה שאיש לא שמע עליה, אבל היא המקום היחיד בצפון אמריקה שמכשיר קוסמים. קוסמים אמיתיים.
"הקוסמים" מחולק רשמית לארבעה חלקים, אבל בעצם מדובר בשני חצאים – החלק הראשון מספר את תהליך ההכשרה של קוונטין בברייקבילס ואת חבורת "הקוסמים הפיזיקליים" הקטנה שאליה הוא מתחבר, ושלושת האחרים מתארים את הצעדים הראשונים שלו ושל חבריו בעולם האמיתי, ואת דרכם לפילורי. זה החלק הראשון בסדרה שמונה עד כה שלושה ספרים, אבל העלילה שלו סגורה למדי והוא עומד בפני עצמו.
ברייקבילס הוא אמנם בית ספר לקוסמים, אבל בפירוש אינו הוגוורטס ואיש לא שותה בו בירצפת. מדובר באוניברסיטה לקוסמים שבאים אליה בראש ובראשונה כדי ללמוד. יש בה קליקות, יחסי מין בשפע, יצרים והרבה שאפתנות. קוונטין אמנם הגיע לשם מתוך כמיהה רומנטית לארץ הפנטזיה הקסומה פילורי, אבל רוב מה שהוא עושה זה פשוט ללמוד – ולבחון את גבולותיו. זה כל מה שהוא עושה ב-214 העמודים הראשונים של הספר, עד סיום לימודים.
הדבר הנוסף שהוא עושה שם הוא להתחבר לקליקה קטנה של סטודנטים מהמחזור שמעליו, שכוללת את אליוט המסתורי והיהיר, ג'נט המניפולטיבית וג'וש, ואת אליס המוכשרת והמופנמת שהגיעה לברייקבילס יחד איתו וקפצה כיתה יחד איתו. החמישה האלה הם הגרעין של החבורה שתצא בהמשך למסע לפילורי, בתקווה להפוך למלכים ומלכות כמו גיבורי הסדרה המקורית.
החבורה הזאת מונה את רוב הדמויות הפעילות בספר, וניכר שגרוסמן עשה מאמץ לבנות דמויות מפותחות, אבל מכל החבורה שהזכרתי, ועוד כמה דמויות משנה, היחידים שאני מרגיש שאני פחות או יותר מכיר אחרי הקריאה הם קוונטין ואליס. האחרים הם "החבורה", ויש לי רק מושג קלוש מי הם ומה הם רוצים מעצמם. ייתכן שבהמשך הסדרה הדמויות ומערכות היחסים ביניהן יעמיקו. מהבחינה הזאת "הקוסמים" לא מספק כספר ראשון.
הספר מספק הרבה יותר בעיסוק שלו בפנטזיה עצמה. הוא מתכתב בלי הרף עם סדרות קודמות בז'אנר, וכאמור בראש ובראשונה עם נרניה והארי פוטר, אבל מוציא מהן את המרכיב הילדותי. הקסם שלו הוא כישוף מסוכן ומאיים – ובראש ובראשונה על מי שמשתמשים בו. השימוש בקסם, והשאיפה אליו, גובים מחיר יקר מהעוסקים בו, לפחות במקרה אחד המחיר הזה מפלצתי בפירוש.
גרוסמן גם מסביר שוב ושוב שהקסם בא מכאב, ושכדי להיות קוסם אינך יכול להיות מאושר, וקוונטין וחבריו מדגימים את זה היטב. כל אחד מהם ספון בכאב משלו, ואיש מהם אינו יודע מה לעשות בכוחות האדירים שרכש בלימודיו. פרט לאליס הפרפקציוניסטית, שעבורה הלימודים עצמם הם מטרה, כולם רודפים בלי הרף אחרי תחליפים לא מספקים, כמו אלכוהול, אורגיות ומניפולציות הדדיות. גם המסע לפילורי הוא מעין תחליף כזה, יעד רומנטי ולא מציאותי שמספק להם בריחה מהתמודדות עם המציאות.
פילורי עצמו הוא עולם פנטזיה אמיתי, והרבה פחות רומנטי ממה שהציגו הספרים עלין. נכון, יש בו חיות מדברות וקסמים, אבל יש גם פוליטיקה, קשרים ואכזבות, ובמלחמות בה אין שום דבר הירואי – יש בהן דם, קרביים ומחיר גם למנצחים וגם למנוצחים.
"הקוסמים" הוא ספר פנטזיה מעניין ומבטיח, אם כי לא נטול חסרונות ויהיה מעניין לשפוט אותו לאור הסדרה כולה. כספר ראשון הוא מומלץ לקריאה, אף על פי שכל חלקו הראשון הוא אקספוזיציה די איטית להכרת עולם הקסם והדמויות העיקריות. לאן הוא יוביל – זאת נדע רק בספרים הבאים.
(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015. מאנגלית: גיא הרלינג. 378 עמודים)
ספר שאני מאוד אוהב. ובעוד מספר חודשים הוא יהיה גם סדרה בערוץ Syfy.
משום מה שכחת להזכיר את פני. הוא דמות די חשובה סה"כ 🙂
לא שכחתי – סתם לא הסתדר לי. חוץ מזה, הוא דמות די מבוזבזת – נעלם ליותר מחצי ספר, ואז צץ מחדש אחרי שעבר תהליך ארוך שלא ראינו קורה.
סיימתי היום את הספר. ספר די מבולגן ודחוס. הרבה מהדמויות נעלמות וחוזרות לגיחות קצרות וחסרות משמעות. ויש הרבה קטעים בעלילה שאין בהם שימוש מהותי או שלא הבנתי את השימוש המהותי בהם. עץ הליבנה למשל. בנוסף, כל עסקי האלכוהול והנהנתנות היו לי מאולצים במקצת.
לא ידעתי שהולכים להיות ספרי המשך והעלילה די סוגרת את עצמה מלבד הסוף שבשבילי היה כמו ירייה ברגל.
דווקא דמויות בעלות פוטינציאל שיכלו להיות מעניינות, כמו ג'יין, ג'וליה, גרטשן ואולי גם ג'נט מקבלות תפקידי משנה ריקים כמו בסדרת טלוויזיה. ושלא נדבר על קוואנטין, הגיבור המעצבן של הספר שהרגיש לו כמו איזה דמות מסדרה לנוער.
בכל מקרה, אם הספר ניסה להעביר לי את האווירה של חוסר המשמעות שבה נתקלים הדמויות שבו, הוא בהחלט הצליח.
מאוד אהבתי את הספר.
התקציר בגב הכריכה קורא לזה "פנטזיה מפוכחת" ואני חושב שזו הגדרה מאוד הולמת. בז'אנר הזה אנחנו לא תמיד חשובים על ההשלכות המנטליות של להיות עם כוחות קסם בעולם ה"אמיתי".
מה נהיה משאיפותיו של אדם שיכול בכמה תנועות אצבע להשיג את מה שאדם רגיל לא ישיג בחיים שלמים? כמה זה אחראי להעניק לנערים צעירים כזו עוצמה? וכו'..
ומאידך, גם כשגיבור פנטזיה מגלה את עולם הקסם זה לא מוחק את העבר שלו, והוא עדיין בנאדם עם עבר ומשקעים שלא יעלמו כשזה נוח.
נכון, הספר דחוס ורץ די מהר. לעתים הרגיש לי שהסיפור קצת נחפז מדי, אבל לא הרגשתי שדילגו על פרטים חשובים, אשר מקבלים זמן ופוקוס ראוי. יש קטעים בעלילה שתחילה נדמה שאין להם מהות, אבל תמיד יש. גם אם זה רק להראות לך משהו על האופי של אחת הדמויות. הסיפור לא יאכיל את הקורא עם כפית עם הסברים של מה הרגישה כל דמות אחרי כל קטע, ואני מכבד אותו על זה. זה גורם לך לנסות לחשוב על זה לבד וכך להתחבר יותר לדמויות ולספר.
מסכים שהקאסט הראשי מצומצם אבל אני לא רואה למה זה רע. שאר ה"פיזיקלים" לא היו דמויות מפותחות כמו קוונטין ואליס אבל לדעתי גם היו מעניינות וחשובות. מספיק להבחין שאם תוציא כל אחת מהן הסיפור יסבול מאוד. מסתמן בנוסף שלפחות חלק מהם יקבלו תפקיד מרכזי יותר בספר הבא.
גם פני היה מהותי בדרכו, הוא נעלם לזמן ניכר פשוט כי בחלק זה של הסיפור לא היה לו מקום בחיים של הדמות הראשית. אבל כשהוא מופיע שוב הוא המפתח שמניע את המערכה האחרונה והוא עושה את זה לא רע.
כן היה מקום לשמוע אולי קצת רקע על דמויות רקע, כמו המורים, תלמידים אחרים או תושבי פילורי מסוימים. בעיקר כאלה שנגעו לסצינת השיא. אבל שוב, סיכוי לא רע שהלה יקבלו מקום מרכזי יותר בספר הבא.
ממש אהבתי את הספר הזה, ונראה לי שקצת החמרת איתו או לפחות לא הרגשתי את רוב הדברים שציינת. הדבר היחיד שמעט מאכזב בספר הוא הסוף הפתוח והלא צפוי, שנועד לקשר את הספר להמשך הסדרה, אבל נראה די נאולץ לטעמי. חוץ מזה, אני ממש ממליצה על הספר ואני לא יכולה לחכות עד שיצא ספר ההמשך בעברית.
ידוע אם יצא תרגום להמשכים? (אין לי מה להגיד על הספר עצמו בינתיים, אני רק בהתחלה)
לא יצא. כנראה הספר הראשון לא נמכר טוב.