לארי ניבן, סופר המדע הבדיוני הקשה החביב עלי ביותר, החל לפרסם את ספריו בשנת 1964. בשנת 1966 זכה בפרס "הוגו" על "כוכב ניוטרון". ניבן הוא סופר הגלעין הקשה של המד"ב – הוא חובב טכנולוגיה, וספריו וסיפוריו מבוססים כמעט תמיד על בעיה בתחום הפיסיקה, האסטרופיסיקה, או תחום טכנולוגי אחר. במקביל הוא כתב גם כמה סיפורי "לוחמים ומכשפים". סיפור אחד התפרסם בפנטסיה 2000, והוא, ושניים נוספים מופיעים באתר של ראם בר.
המרחב המוכר
כמחצית מכל הספרים והסיפורים שכתב ניבן מתרחשים במסגרת אחת, הנקראת המרחב המוכר.
המרחב המוכר, קוטרו כשישים שנות אור, מכיל בנוסף לכדור הארץ וגזע האדם מספר גזעים נוספים והחיים בכוכבי הלכת שלהם, וכאלה שכבשו. כמו כן מופיעים במרחב המוכר מספר גזעים נוספים המבקרים וחולפים בו, ומשפיעים בדרך זו או אחרת על תושביו, אם ע"י מכירת טכנולוגיה, ידע או מסחר.
האינטראקציה בין הגזעים השונים מהווה רקע להרבה מסיפוריו של ניבן.
ניבן מנסה, באמצעות המרחב המוכר, לפתור את בעיית החיים בעולמנו. החיים הופיעו בגלקסיה לפני יותר משני מיליארד שנים, ואף נוצרה קיסרות גלקטית. אך, אחד הגזעים המשועבדים מרד בשליטי הגלקסיה, ותוך כדי המרד פיתח נשק שגרם להכחדת כל החיים התבוניים בגלקסיה. האדם, והגזעים האחרים במרחב המוכר שייכים לסיבוב שני של התפתחות החיים בגלקסיה. נותרו עדיין שרידים מתקופת המשעבדים והגזע שמרד בהם, ואחד משליטי הגלקסיה אף נמצא כלוא בשדה סטטיס בכדור הארץ ("עולם של פטאאבים").
האנושות עצמה לא החלה את התפתחותה בכדור הארץ. האנושות התפתחה בכדור הארץ כסטייה גנטית של גזע שהגיע לכדור הארץ כפליטים מכוכב אחר, הרחק מכיוון מרכז הגלקסיה. אחד מבני גזע זה מגיע למערכת השמש כדי למצוא ולעזור לאנושות ("מגונן").
בספר זה, כמו באחרים, מעלה ניבן את בעיית ההזדקנות ופתרונה. בתחילה, וזהו כרונולוגית אחד מהספרים הראשונים של ניבן, מוצאת הבעייה את פיתרונה ע"י השתלת איברים. מקור האיברים המושתלים הוא מפושעים שמוצאים להורג. מאחר והביקוש עולה על ההיצע, מוטל עונש מוות על עבירות כגון העלמת מס ופירסומת לא הוגנת. מתפתח שוק שחור לאיברי אדם, ופושעים אלו מכונים כמובן "איבריינים" ("הזרוע הארוכה של גיל המילטון").
בהמשך בעיית ההזדקנות נפתרת ע"י השתלת איברים מלאכותיים, עד לגילוי סם אלזוקן, הפותר את בעיית ההזדקנות למי שיכול להרשות זאת לעצמו.
האנושות, בחתירתה לכוכבים, מתחילה את ההתיישבות בכוכבי הלכת ובחגורת האסטרואידים. פתרונו של ניבן לחוסר במחצבים ומזון בכדור הארץ נעוץ כמובן בטכנולוגיה: התיישבות בחגורת האסטרואידים, המכילה את כל הדרוש לאדם.
בשלב הבא יוצאת האנושות להתיישבות במערכות שמש אחרות, ע"י ספינות שמהירותן עדיין לא עולה על מהירות האור: ספינות התיישבות. שיטת התנועה היא ע"י מגח גריפה: מנוע המכנס את המימן הבין כוכבי, מכווץ אותו ומשתמש בו להאצת הספינה.
באחת המושבות מתפתח שלטון דיקטטורי של טייסי הספינה. השלטון זה מסתיים במרד, ע"י השתלטות על ספינת ההתיישבות המהווה את מרכז השלטון ("מתנה מכדור הארץ").
אחרי היציאה לכוכבים וההתיישבות בהם, מגלה האדם גזעים אחרים החולקים איתו את המרחב המוכר. הקזינטי, טורפים פראיים ולוחמים נועזים הנלחמים ומובסים ע"י האנושות, הבובנים, אוכלי עשב, פחדנים ומתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית, החוצנים, הנעים על ספינות ברחבי הגלקסיה ומוכרים ידע, ועוד. חיים תבוניים מתגלים גם בכדור הארץ עצמו: הדולפינים והלוויתנים.
ניבן מתמקד בסיפוריו גם בתע"ח, אך הוא מוסיף על הכוחות "הרגילים", דוגמת טלפטיה, טלקינזיס וראיית הנולד, את 'מזלה של טילה בראון' (מזל משופר) ואת תופעת 'עיני הרמה' (האפשרות להעלים את עצמך מעיני אחרים).
סיפורי המרחב המוכר מתרחשים כולם כנגד רקע עשיר ומגוון. במסגרתו מתמודדים גיבוריו של ניבן (שהם הרבה יותר רדודים מהמציאות בה הם פועלים) עם איתני הטבע, ועם בני אדם או יצורים אחרים. הם מסתמכים על ידע במדע ועל השכל הישר, ומנצחים, כמובן. כי על כל חטא אפשר לסלוח, רומז ניבן, חוץ מאשר על חטא הבורות.
שיא סיפורי המרחב המוכר מתבטא בספר "עולם טבעת", ובהמשכיו "מהנדסי הטבעת" ו"כס הטבעת". האחרון נמצא בשלבי תרגום והדפסה, ויופיע בקרוב בארץ. יש לציין כי ניבן לא התכוון לכתוב כלל המשך לספרו הראשון, עולם טבעת. המשך זה "נכפה" עליו ע"י מעריציו וקוראיו.
ספרים אחרים של ניבן
אחדים מספריו של ניבן נכתבו בשיתוף פעולה עם ג'רי פורנל. כמה מהם שפורסמו בעברית אינם מן הטובים לדעתי, אך הטוב שבספריו, שוב, לדעתי, גם הוא נכתב בשיתוף עם פורנל. מדובר בספר שאינו מתרחש במרחב המוכר, "הקיסם בעינו של אלוהים". הספר עוסק גם הוא במפגש והתמודדות עם גזע אחר. הניצחון, כמובן, מבוסס על ייתרון טכנולוגי.
אחדים מספריו של ניבן מתרחשים במסגרת אחרת, מסגרת 'המדינה', שבה כדור הארץ הפך למדינה אחת, הנשלטת שלטון אבסולוטי. במסגרת זו מתרחשות עלילות הספרים "עולם מחוץ לזמן", עצי האינטגרלים" ו"טבעת העשן".
אחדים מסיפוריו של לארי ניבן התפרסמו במהלך השנים במגזיני מד"ב שונים שהתפרסמו בארץ, דוגמת "קוסמוס" של אסימוב, ובפנטסיה 2000.
ספריו של ניבן שיצאו בעברית:
- עולם טבעת
- מהנדסי הטבעת
- פטיש השטן (עם ג'רי פורנל)
- עולם שמחוץ לזמן
- מגונן
- הזרוע הארוכה של גיל המילטון
- כוכב ניוטרון
- מתנה מכדור הארץ
- עצי האינטגרלים
- טבעת העשן
- מדרך רגל (עם ג'רי פורנל)
- עולם של פטאאבים
- הקיסם בעינו של אלוהים (עם ג'רי פורנל)
- פארק החלומות (עם סטיבן בארנט)
- נפילת המלאכים (עם ג'רי פורנל ומייקל פלין).
האחרון מומלץ בכל פה: גיבורי הספר הם חובבי מד"ב המתגייסים להצלתם של פליטים מספינה שנשלחה מהירח. הספר מלא באיזכורים מספרי מד"ב שונים מסופרים שונים, ושיוך האיזכורים הנ"ל לספרים היווה עבורי תענוג לאורך כל הספר.
אני מקווה שעוררתי בכם את התיאבון לקרוא מספריו, מי שלא מכיר. המד"ב הקשה זכה להזנחה בתקופה האחרונה בארץ, לאור התקפת ספרי הפנטסיה המתפרסמים 'על המשקל' לאחרונה.
במאמר זה נעזרתי במאמרו של עימנואל לוטם, שהתפרסם בפנטסיה 2000.
קורס בלהבות – סיפור קצר לחובבי המרחב המוכר
כתבת נפלא. תודה רבה
בדחילו ורחימו- תיקון טעות
ספינות ההתיישבות הראשונות לא מונעות סילון- מגח. סילון מגח מעקר צורות חיים הנמצאות במרכז השדה האלקטרומאגנטי החזק שהוא משרה. רק מאות שנים אח"כ, אליבא דמרחב המוכר, נמצא פתרון בו שדה המגח "נמתח" ו"מקוער" ע"מ למנוע את האפקט הקשה על צורות חיים.
אוהד
תיקון פעוט – "נפילת המלאכים" עוסק בפליטים ממושבת חלל, שמוכרזת כאויב האנושות בשל ה"קציר" שהם עושים של חנקן מהאטמוספירה, ובכך מואשמים בכל צרות כדור הארץ (כי צריך להאשים מישהו).
קראתי 6~ מספריו ובהחלט ממליץ.
לגבי "נפילת המלאכים", בהחלט אחד המומלצים בתקופתנו. מספק זווית שונה למחלוקת לגבי התחממות כדור הארץ ולגורמיו. כיצד הירוקים "ניצחו" לבסוף ובכך סייעו לדרדר את העולם לעידן קרח נוסף, שבו טכנולוגיות ודעות מתויגות כאסורות כי הם נון-קונפורמיים מול הדת הירוקה.
מפחיד ומשעשע כאחד עם הדמיון לתהליך הפרוגרסיבי דעובר על העולם כיום.
בתקופה שבה "נפילת המלאכים" נכתב עוד היה אפשר לדבר על מחלוקת בשאלת שינוי האקלים העולמי. היום יש קונצנזוס מדעי גורף ומבוסס ראיות על כך שזה תהליך אמיתי ומסוכן שנובע מפעילות האדם, ולאור הידע הזה הספר נראה לא רק שמרני מאוד, אלא גם מגוחך ושגוי מדעית.
כיף לקרוא ולהזכר בספרים!