עם כל הכבוד לשחקנים שתרמו את קולם ולבמאי התסריטאי, "קורליין" הוא בראש ובראשונה סרט על פי ניל גיימן, כותב הספר שעליו סרט זה מבוסס. ככוכב בולט בעולם ספרות הפנטסיה והקומיקס, גיימן מזוהה עם יצירות מקוריות, מוזרות, חלומיות ומופלאות, שבהן עולם פנטסטי, על כל מאפייניו וחוקיו הייחודיים, זולג אל העולם האמיתי. לגיבורי הסיפור אין ברירה אלא לשחק עד תומו את המשחק המשונה שאליו נקלעו. גם כתיבתו לילדים משתמשת באותו סגנון ייחודי, אשר מוציא מתחת עטו סיפורי בוגרים, מורכבים ובלתי רגילים.
"קורליין" הוא סיפור שכזה, ונשאר כך גם בעיבודו לסרט אנימציה תלת-ממדית. קורליין ג'ונס (אל תקראו לה קרוליין), בקולה של דקוטה פאנינג, עוברת עם הוריה לבית חדש בעיר חדשה. כמו כל ילדה שצריכה להתנתק מכל מה שהיא מכירה, היא אינה מרוצה מהתהליך. נוסף לכך, הוריה (טרי האצ'ר וג'ון הודג'מן) שקועים בקנאות בענייניהם הפרטיים ולא ממש עוזרים לה להסתגל. קורליין יוצאת לחקור את הסביבה ומכירה את שאר דיירי הבניין ואת החתול המשוטט. כשמתחיל לרדת גשם וקורליין נשארת משועממת, אביה שולח אותה לחקור את הבית. אחרי שסיימה לספור את כל החלונות והעכבישים והתמודדה עם שטיח אימתני שמסרב להתיישר, היא מוצאת דלת חסומה באמצע הסלון, שמובילה רק אל קיר לבנים – לפחות עד שהעכברים המקפצים נעלמים מאחוריה.
עוד באותו לילה, הדלת כבר אינה חסומה בלבנים אלא מובילה לעולם אחר, ואל בית שנראה כמו שלה אבל לא בדיוק, ואל הורים שהם כמו שלה אבל לא בדיוק, ואל שכנים שהם כמו שלה אבל לא בדיוק, ואל חתול שהוא כמו שיש אצלה אבל… אחר. לכולם בעולם זה, פרט לקורליין עצמה ולחתול, יש כפתורים במקום עיניים. וזה עוד לא הדבר הכי מוזר – יש רהיטים חיים, צמחים שדואגים לעצמם, כלבים מעופפים, תמונות מדברות ועוד כהנה וכהנה. וכמו בכל סיפור של גיימן, המוזרות הנעימה הופכת חיש מהר לאימה, למרוץ הישרדות ולהרפתקה שבמהלכה תאלץ קורליין להציל את העולם המוכר לה ולהינצל בעצמה.
אף על פי שעיבודי ספרים לקולנוע נוטים פעמים רבות לאכזב, "קורליין" בפירוש אינו כזה. העיבוד שלו לקולנוע כמעט מדויק, במידה שאפשר לדחוס ספר של עשרות אלפי מילים לסרט של שעה וחצי, ואינו מחמיץ אף אחד מרגעי השיא החשובים. הוא גם עובד לקולנוע בצורה יפה מאוד: עם אפקטים בהשראת "אליס בארץ הפלאות" שגורמים למוח לרוץ לרגע בהילוך סרק, כשהעולם המציאותי והשגרתי טובל לרגע בסוריאליזם, ועם מגוון המופעים התיאטרליים השזורים בסיפור, שתיאורם בספר מחוויר לעומת הצגתם על המסך.
בעיקרו של דבר, הסרט מתמקד בקורליין ובשתי אמהותיה, הרגילה והאחרת. מי שגונבת את ההצגה היא טרי האצ'ר: בצדה הראשון של הדלת היא האמא שמנסה להיות טובה, שרוצה שרק יעזבו אותה בשקט; בצדה השני – האם המפנקת שכל ילדה היתה רוצה, פרט לכך שבאותה נשימה מסוגלת להגיד בקול מתוק משפטים כמו "עכשיו תעשי מה שאני אומרת, ילדה חמודה, אחרת ארעיל אותך בשנתך ואאכיל אותך לחולדות".
הצד החזותי של הסרט הוא עניין נוסף הראוי לדיון. בשנים האחרונות ממעטים לצאת סרטים מונפשים בשיטת Stop-motion הוותיקה. פרט לסרטי וואלאס וגרומיט ו"חתונת רפאים", האחרונים הזכורים לי מסוג זה הם "ג'יימס והאפרסק הענק" ו"הסיוט שלפני חג המולד" (שניהם של הנרי סליק). "קורליין" הוא גם הסרט הראשון שמצולם במלואו בטכניקת Stop-motion תלת-ממדית. עובדה זו אינה עוברת בלי צרימות, ואם מקדישים בעת הצפייה די תשומת לב לטכניקה, היא בהחלט מורגשת. אבל כל זה לא מפריע, כי הסרט נראה נהדר. הצבעים בוהקים, התנועה זורמת והטכניקה אינה משפיעה על הצילום או על אופן הצגתו של הסיפור.
"קורליין – הסרט" אינו יצירת המופת שתשכנע את העולם בגאונותו של גיימן, כדעתם של אנשים מסוימים. עם זאת, כסרט מתח לילדים ניתן להמליץ עליו בחום. מי שקרא את הספר ישים לב לאי אלו שינויים חשובים במעבר לקולנוע, אבל הם אינם פוגעים במיוחד בחוויה, והסרט נותר מהנה וסוחף. עם זאת, מי שלא מכיר את הספר, עשוי ליהנות יותר.
בימוי: הנרי סליק.
תסריט: הנרי סליק.
קולות: דקוטה פאנינג, טרי האצ'ר, ג'ניפר סונדרס, דון פרנץ', קית' דיוויד, ג'ון הודג'מן.
אני רק רוצה לציין שבתור מי שראה את הסרט (ונהנה מאוד) אבל לא קרא את הספר, משהו בביקורת נשמע לי מוזר. כאילו תקציר העלילה לקוח מהספר – היו שם איזכורים ללא מעט דברים שאני לא ממש זוכר מהסרט (כמו השטיח האימתני). מצד שני, דמות די משמעותית מהסרט (ווייבי) שאני יודע שלא היתה בספר כלל לא מוזכרת כאן.
זה אכן סרט מופלא, שמתעלה על המקור (ע"ע אבק כוכבים). אני מתחילה לחשוב שגיימן צריך לכתוב ספרים רק בתור דראפט לסרטים ולא לנסות להוציא אותם לאור….
אז מה? מיני סדרה סאנדמן?
מסכימה עם מיכאל. מי הוא וויבי בספר בכלל?
אבל לגבי השטיח, הוא היה בסרט ועוד איך, אבל רק לזמן קצר. נסה להיזכר איך קורליין מנסה ליישר אותו, ללא הצלחה.
ולגבי הסרט, ראיתי אתמול, מאד נהניתי, אבל לא כולו היה בתלת מימד. זה הפריע לי. סצנות התלת מימד היו מעטות יחסית, ובעיקר נעשו עבור העולם השני.
ומה שהכי מפליא אותי ביצירה זו הוא שנעשה כזה סרט, על פי ספר דקיק כל כך.
ועוד משהו: זה לא בדיוק סרט לילדים.
אני לא מבינה למה הוא מדובב. הייתי בהצגה מדובבת, העולם היה מלא בהורים וילדים קטנים מאד, כאלה שזקוקים להגבהה על המושב, וחלקם יצאו מהעולם עם ילדים בוכים ומבוהלים, אבל הרוב, לצערי, נשארו להתלונן כמה הסרט איננו לילדים.
לדעתי לא היו מספיק אזהרות שהסרט מיועד לבני 10 ומעלה.
זה ספרי הילדים של ניל גיימן, הבן אדם שאמר שזה בסדר וגם נחוץ להפחיד את הילדים שלנו לפעמים.
ל-Sabre Runner
שכל אחד יפחיד את הילדים שלו איך שהוא רוצה, אבל שלא יתלונן אחר כך ועוד באולם הקולנוע ולהפריע לאחרים שעשו שיעורי בית ובדקו למי מתאים הסרט ולמי לא.
אבל אני לא ממש מאשימה את ההורים כי הסרט מדובב וכשאתה רואה שהוא מדובב אתה חושב שזה מתאים גם לבני שלוש. הדיבוב בא להרוויח עוד קצת בקיץ לוהט זה, רווח שלא היו מרוויחים אילולא היה מדובב.
וזה לא רק ההפחדה, וכאן יבוא ספוילר -> בקטע שאחת השכנות השמנות הייתה עירומה כמעט לגמרי, התרעמו עוד כמה קולות בקהל.
אז יותר מזה אני לא יודע מה להגיד לך כי אינני אחראי על אופן שיווק והפצת הסרט. בדרך כלל אני גם מצפצף על זה לגמרי ואני גם אף פעם לא הולך להצגות המדובבות.
ולפי ימד"ב, רוב המדינות מסווגות אותו כמיועד לבני-עשרה או תחת השגחה הורית.
עכשיו חזרנו מהסרט. מקסים. ראינו בדו-מימד באנגלית (כי כבר אין תלת חוץ מאשר בירושלים בגלובוס), ומאוד מאוד נהנינו.
אבל אני מסכימה, זה לא לילדים קטנים. לא מתאים לדעתי מתחת לגיל שמונה תשע, זאת אומרת, ילדים שצריכים דיבוב ממילא לא צריכים לראות את זה.
למה חושבים פה בארץ שמצוייר = ילדים בהכרח?
אולי כי כמעט כל הסרטים המצוירים מכוונים לילדים? למעשה, אני מתקשה להיזכר בכאלה שלא.
לא כזה קשה. משפחת סופר על, הבנתי שגם הסרט "ארתור והמינימונים" (שלא ראיתי כי לא היה בכלל בארץ בלי דיבוב), חתונת רפאים. בטוח יש עוד כמה.
אני לא רציתי לענות על זה כי ברגע שאני פותח את רשימת האנימה זה לא נגמר.
פי דעתי הסרט הוא יפה מאוד אני ראיתי אותו בצפיה ישירה במרשתת(אינטרנט) הסרט מתחיל חמוד מתבצע יפה אבל יש לי ביקורת אחת בפעם הרביעית שקורלין מתארחת בעולם השני היא הולכת לשכנות השמנות ובתאתרון רואים את מרים ארומה כימעט לגמרי אבל חוץ מיזה הכל בסדר אחרי זה הכול יפה מותח קצת אימה במשחק המשימות שלה יש קטע יפה ומפחיד
וכמו תמיד לקולנוע יש מנהג להפוך סרט טוב ולעשות 2 שהוא גרועה אבל חיבים המשך כי כולם יודעים שהזקנה תחזור אבל לבניתים אין המשך ודבר אחרון יש לי כמה שאלות שישארו לסרט השני כמו:למה החתול מדבר רק בעולם השני? למה הוא עוזר לה? איך ידע וויבי שקורלין לא מטורפת? מה הקשר בין אחות של סבתא של וויבי לדלת הקטנה ? מהיא הזקנה? ואיך קורלין יכלה להיחלץ מהזקנה אבל ילדי הרוחות לא יכלו?
ולכן חיב להיות 2
אני חייבת לציין שהסרט מקסים, נפתח יפה. לפתע ניראה ממש דומה לקומקיס החמוד- אימתי LENORE.
אבל אני כבר כמעט בת 20, חשבתי שזה אולי מטופש לצפות בסרט הזה אבל אני אוהבת סרטי אנימציה. אחרי כמה דקות של סרט אני חייבת להגיד שהוא ממש לא צבעוני ואופטימי כמו שניראה מפוסטר הקולנוע. הוא התחיל לשדר אווירה קודרת, אימה, מוזרויות.. ונקודה חשובה שאני חייבת לציין זה שבפעם הראשונה שראיתי את הסרט בVOD אצל ידיד שלי הפסקנו באמצע כי הייתי חייבת ללכת וכל הדרך הבייתה קפץ לי הלב מרוב פחד. המחשבה על עיניים מכפתורים.. עם מחט.. על הרוחות של הילדים עשתה לי צמרמורת.
ואז ניסיתי להיזכר איך רציתי לראות את זה בקולנוע כי מהפוסטר זה ממש היה ניראה בסגנון "חתונת הרפאים".
אתמול ראיתי את המשך הסרט, וגיליתי שההמשך של המתח שראיתי אפילו מותח ומפחיד עוד יותר. בקיצור.. לא ממליצה עליו מתחת לגיל 12, לא הייתי לוקחת את האחיינים שלי לראות את הסרט הזה ולא הייתי רואה אותו שוב לבד.
עצה שלי, כדאי להישאר בבית ולא לטייל במקום חשוך לבד אחרי סרט כזה.
ראיתי ממש עכשיו את הסרט הזה !
חוץ מהקטע שפחדתי (מאוד מאוד) גם נהנתי מאוד מאוד מאוד..
בערך אחרי שעברו עשר דקות מתחילת הסרט, לא היה רגע שלא הייתי במתח,
בכל רגע פחדתי ורציתי שקורליין תתרחק מהאמא השנייה (אני עדיין עם צמרמורת מהסרט) ואני כמו ילדה קטנה רציתי שהכל יסתדר ומהר 🙂
וכן, גם אני לא ממליצה לראות את הסרט ילדים מתחת לגיל 12 ובמיוחד לא לבד, זה סרט שאותי אישית מאוד זיעזע אבל מי שאוהב סרטי מתח הוא יהנה מאוד מהסרט ! בקיצור – הסרט שווה לצפייה 🙂
ל:מלאכי פש.
תשובות לשאלות:1)למה החתול מדבר רק בעולם השני?
תשובה:כמו שבעולם השני האבא והאמא של קרוליין לובשים כפתורים בעניים והחיות יכולות לזוז ולדבר כך גם החתול יחול לדבר.
2)למה הוא עוזר לה:בגלל שהחתול ידע מה קרה לאחותה של הסבתה (של וויבי)אז החתול לא רצה שקרוליין תיפגע מהאמא השניה.
3)איך ידע וויבי שקורלין לא מטורפת?:בגלל שסבתו של וויבי הראתה לא את התמונה של אחותה אז וויבי הבין שקרוליין לא מטורפת.
4)מה הקשר בין אחות של סבתא של וויבי לדלת הקטנה ?בגלל זהזקנה נסתה לפתות את אחותה של הסבתה.
5)מהיא הזקנה: הזקנה אוהבת לאכול ילדים וילדות.
6)ואיך קורלין יכלה להיחלץ מהזקנה אבל ילדי הרוחות לא יכלו? בגלל שהילדים נתנו לזקנה לתפור כפטורים בהיני הילדים ולקרוליין לא.
[ההודעה נערכה בשל שפה לא נאותה].
אני חולה על הסרט הזה
אני מתה על הסרט הזה אני לא מפסיקה ליראות אותו
יפה
בסרט יש מתח והוא קצת מפחיד אבל הסרט יפה מאוד 🙂
הסרט הכי מדהים שראיתי זה ממש ממש יפה ואני ממש לא יודע איך עשו את כל הדבר הזה 🙂 <3…
סרט מדהים ראיתי אותו 20 פעמים ואני רוצה עוד! חובה לראות אותו
אה ודוד היא לא אוהבת לאכול ילדים היא רוצה את הנשמה הצעירה שלהם כדי להיות שיקסע
הסרט היה בהתחלה יפה והכול עד שהיתה הפסקה ראיתי תסרט הזה בגיל 9 אחרי ההפסקה זה התחיל להיות נוראי השירים היו מפחידים האמא שהיא רזתה היא מאוד הפחידה אותי באמצע הסרט יצאתי בוכה עם דמעות בעיניים ואמא שלי אני ואחותי התללנו על הסרט הזה ובסוף קיבלנו כרטיס לסרט אחר שהלכתי לשון היה לי סיוטים מהסרט שנה שלמה לא מומלץ לילדים
היא אל בטוח רוצה לאכול ילדים.לפחות לא לפי הספר.היא רוצה מישהו לאהוב,אבל לא מבינה מה זאת אהבה אמיתית.אני לא זוכרת למה בסוף היא עשתה את זה לילדים.הספר הוא מדהים והסרט רק מיתעלה עליו!אני ממש אובססיבית לקורוליין
אני לא ראיתי את הסרט אבל כשאחותי הייתה בת 9 אימי ואחותי הלכו ועל פי מה ששמעתי מהם הסרט הזה לא מולץ לילדים מתחת לגיל 12 לאחותי היה מזה סיוטים איזה שנה שלמה.ואני מתלבט אם לראות את הסרט הזה.כדאי לי?
תלוי בגילך. אני עשיתי טעות איומה שראיתי אותו בגיל 8 ועד היום אני לא מסוגל אפילו להסתכל על תמונות מתוכו…
מלאכי, אני צפיתי בסרט בגיל שבע והיום אני בן 16,
היו לי ממנו סיוטים במשך שנה!
מרוב שהסרט הפחיד אותי יצאתי באמצע רועד מפחד בנוסף
רק לאחרונה אזרתי אומץ לראות אותו שוב, לראות מה כל כך הפחיד אותי ואני חייב לציין שזה עדיין מפחיד חח
לא מומלץ בכלל לילדים מתחת לגיל 12
ממש עכשיו סיימנו אני וחברתי ערב הקראה של הספר המקורי ביחד.
שתינו ראינו את הסרט בילדות ושתינו זכרנו אותו אימתי להחריד, מפחיד ומעורר צמרמורת.
הספר היה לא פחות קודר, כתיבה מצויינת, תיאורים מעניינים ומדוייקים, הספר מעביר לחלוטין את תחושת הפחד אבל בצורה שבה למילים אומץ לב, חוכמה וחברות יש מקום, שלא כמו בסרט שבו אתה פשוט משתין מפחד.
אחרי זה קראנו את תקציר העלילה המפורט של הסרט והתרשמנו לגלות שהבמאי לא החסיר הרבה מהספר, אבל לגמרי הוסיף המון פרטים אפילו מצמררים ומפחידים יותר.
אני לא חושבת שילדים בכלל צריכים לראות את הסרט הזה מתחת לגיל 18. זו טעות.
סה"כ היתה חוויה מעניינת, ממליצות לקרוא את הספר 🙂
רצינו להוסיף עוד פרט מעניין לגבי הספר:
בתחילה קראנו את העמודים הראשונים וצחקנו שזה מזכיר קצת את נרניה, אחרי כמה דקות גילינו בגב הספר שהסופר באמת כתב את קורליין כספר שמתכתב עם "אליס בארץ הפלאות" ו-"נרניה".
לכן בתום הקריאה מצאנו המון קווים זהים וחשבנו לשתף עמכם 🙂
1. קורליין עוקבת אחרי חולדה/עכבר לבן בדרך לדלת = אליס בעקבות הארנב הלבן.
2. החתול השחור בעל החזות האצילית והדיבור המתנשא (ספר) = החתול צ'שר שמלווה את אליס גם כן.
3. המעבר במסדרון הלוך ושוב המוביל לעולם אחר, והמגע הפרוותי בקיר המסדרון בשובה לעולם האמיתי (ספר) = המעבר בארון מעילי הפרווה בנרניה.
4. דמות האבא הדמויה לזחל גדול בסוף הספר (ספר) = הזחל באליס בארץ הפלאות.
5. שתי הזקנות השחקניות, מספרות הסיפורים = טווידלדי וטווידלדם (אליס בארץ הפלאות).
6. השימוש במראה = אליס מבעד למראה, ספר ההמשך של אליס בארת הפלאות.
ניראלי זה מספיק בנתיים 😍 מקוות שנהנתם מהביקורת! לילה טוב!