בבואה / י. קמין

בבואה

הרצון להסביר את העולם שסביבנו הוא נטיה אנושית טבעית. נטיה זו עומדת גם בבסיס כל הדתות, השואפות למצוא הסבר מיתי לבריאת העולם ומדוע הוא נוהג כפי שהוא נוהג. כיצד העולם נוצר? מדוע מתרחשים דברים כפי שהם? האם קיימות ישויות עליונות? האם הן משגיחות עלינו? כיצד הן משפיעות על חיינו? המיתוסים אינם מנסים להעניק תיאור מדויק של המציאות, אלא למצוא למציאות זו הסבר בצורה סיפורית.

באחרית הדבר של ספרו "בבואה" מספר קובי קמין כי סיפורי המיתולוגיות, בעיקר היוונית, הרומית והנורדית, ריתקו אותו מאז ומתמיד. את הכלים הללו ניצל קמין ליצירת מעין מיתולוגיה מודרנית המתאימה להתמודדות עם העולם כפי שהוא כיום.

"בבואה" מנסה לספר סיפור על נושא שאינו ניתן עדיין להבנה בחשיבה המדעית הפשוטה. סיפורי המיתולוגיה המוכרים מנסים להסביר ארוע יסוד מן העבר, דוגמת בריאת העולם. קמין, לעומת זאת, מנסה לשרטט תיאוריה מיתית חובקת כל של העולם המודרני, בתקווה להסביר באמצעותה את העולם בן זמננו ולאתגר את הקורא בהרהורים על הסיבות לאופן בו פועלת המציאות סביבו. בה בעת, תיאור המציאות הקיימת אינו מתעלם מההיסטוריה ומייצר מעין תיאוריה מיתית היסטורית.

את נסיונו השאפתני לייצר מיתולוגיה מודרנית פורש קמין בשפה יומיומית וברעיונות פשוטים. את מבנה הספר ניתן לתאר כספירלי – הוא מתקדם במעגלים הולכים וקטנים השוברים את ציר הזמן לחלוטין. המבנה הספירלי שובר ב"בבואה" את המבנה הכרונולוגי המקובל, ויוצר תחושת בלבול וחידתיות.

עם פתיחת עלילת "בבואה", איש העסקים מארק בולאג מגיע לכנס במלון. לכאורה, זהו ארוע שגרתי. אך כבר בפרק הראשון מארק חווה תופעות מוזרות, הכוללות דמויות לא אנושיות והתנהגות מוזרה מצד הסובבים אותו. בין השאר, כל אנשי המלון והמסעדה מתייחסים אליו כאילו היה אדם בשם בולוג. הקשר בין בולאג לבין בולוג, מתגלה בהדרגה עם התקדמות העלילה. המסתורין סביבו יהיה הקו המקשר של העלילה, וימשך עד חלקים מאוחרים של הספר.

הקשר הנסתר בין שתי הדמויות הראשיות אינו מקור הבלבול היחיד בספר. מיד אחרי ההפתעה של הפרק הראשון, חוזר הספר בפרק השני אל ילדותו של מארק בולאג ואל זכרונותיו הראשונים, ופוגע בהתמצאותו של הקורא בציר הזמן. יחס גמיש זה לזמן ימשיך לכל אורך הספר, במעברים תכופים בין זמנים ותקופות. אותו דבר יעשו גם חלק מהדמויות, המסוגלות לעוות את הזמן ולנוע במרחביו. כתוצאה מכך, במאתיים העמודים הראשונים של הספר נוצרת תחושה גוברת והולכת של בלבול, ורק לקראת סוף הספר מתחילים כל החלקים להתגבש ליחידה אחת שלמה. בחלקים גדולים של הספר, הקורא אף אינו מסוגל לקבוע היכן מתקיים קטע העלילה המוצג בפניו, בהשוואה לעלילת הפרק הקודם או זה שאחריו. התעלמות זו מציר הזמן ומבנה העלילה הסלילוני מעורר אמנם סקרנות אך פוגם בשטף הקריאה.. בהיעדר עלילה ליניארית, קשה חלק ניכר מהספר להבין את הקשרים בין הדמויות, ונוצרת התחושה שמדובר בכמה סיפורים בלתי קשורים המתרחשים במקביל. אלה מתחברים רק לקראת הסוף, ועד לשם נדרשת מהקוראים סבלנות והתמדה.

"בבואה" עוסק במאבק בין הטוב לרע במובן הבסיסי והנדוש ביותר של המושג: מלחמת אלוהים והשטן. החידוש שמכניס קמין לרעיון משומש זה, אשר נכתש עד דק בספרות הפנטסיה, הוא נקודת מבט מודרנית יותר ששמה דגש על אופיו הבירוקרטי של המאבק ועל האופן בו הצדדים הסדירו אותו לאורך ההיסטוריה ועד ימינו.

מאבק תמידי זה בין אלוהות ושטן משמש רקע לסיפורן האישי של הדמויות. כתוצאה מכך, הדמויות הופכות לייצוגים של מושגי הטוב והרע, ועל כן סובלות מחד-ממדיות. הטובים מוצלחים, חזקים, נוטים לתת אמון, כמעט תמימים ומתחברים בקלות עם יתר הדמויות הטובות. הרעים, לעומת זאת, רעים עד היסוד. אפילו כשהם פועלים בדרך שיכולה להיחשב טובה, הם עושים זאת ממניעים צרים וקטנוניים ואינם מסוגלים להתגבר על הרוע הפנימי הטבוע בהם. גווני ביניים או דמויות מורכבות יותר, אין.

המאבק בין טוב לרע, מאבק המתחולל בלי הרף סביב בני האדם אחראי לארועים רבים בעולם, החל במלחמות העולם וכלה בהמצאת המחשבים. האופן בו הוא משתלב עם ההסבר המובא בסוף הספר לבריאת העולם, יוצר סתירה. בהקשר זה, הספר מסתיים, בניגוד למיתולוגית המסורתיות שדגלו בטוב רע מוחלט, בעמימות המעלה תהיות עד כמה נבדלים באמת זה מזה הטוב והרע. תהיות אלה מייצגות פער גדול בין תחילת הספר לבין סופו. בעוד שתחילתו מוצגת בצבעי שחור ולבן חדים וברורים, ככל שמתקדמים בו גדל השטח האפור, ובסופו הקביעות המוחלטות מתחלפות בשאלות חסרות תשובה, המוסיפות להדהד גם אחרי הקריאה.

"בבואה" הוא ספר מעניין מאוד, המעמיד שאלות קיומיות על העולם הסובב אותנו ומנסה לערער את ההפרדה המקובלת בין טוב לרע , באמצעות הכפפתם לרעיון גדול יותר. יכולתו של קמין לתאר את המורכבות בשפה פשוטה גוברת לטעמי על הקושי שגורמות הקפיצות הרבות על ציר הזמן. המעוניינים להתעמת עם השאלות שקמין מנסה לשאול על העולם שמסביבנו, מוזמנים להתאזר בסבלנות ולקרוא את הספר עד סופו.

(הוצאת קדמת עדן, 2006, 456 עמודים).

פרק לדוגמה

בבואה נאה – ביקורת

בבואה רעה – ביקורת

יממה – ביקורת

יממה – פרק לדוגמה

יממה – ביקורת נוספת

סטראני – פרק לדוגמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top