"בליפ!" נשמע הצפצוף החורקני במערכת הקשר, מכין את הצוות להודעה שגרתית של המחשב המרכזי. שמועות שלא היה להן ביסוס טענו כי פעם, לפני הרבה שנים, כל הודעה של המחשב המרכזי במערכת הקשר הפנימית החלה ב "דינג!", חיקוי מושלם של פעמון כנסייה וורמולית. אלא שיום אחד, כך לפחות על-פי השמועה, החל ויכוח בין קפטן צ'אלווי הראשון לבין המחשב על גובה הצליל והטון המדויק שבו באמת אמור להישמע פעמון הכנסייה. המחשב המרכזי, באקט של כעס בלתי אופייני, החליף את שיגרת הפתיח של ההודעות מ "דינג!" ל "בליפ!" קצר. למותר לציין כי אין לכך כל תיעוד רשמי, אך אם תזכרו כי המחשב שולט גם על רשומות הספרייה, אני בטוח שלא ייראה הדבר תמוה בעינכם.
"בליפ! כל-הצוות-לעמדות-מגע. חדירה-לגלקסיית-שביל-החלב-בעוד-עשרים-דקות".
הצוות המתורגל בחדירות לגלקסיות עוינות, תפס עמדות קרב.
"בליפ! שלושים-וחמש-שמשות-מאוכלסות-בסקטור-ראשון", נשמעה תוצאת הסקירה המהירה של מערכות המחשוב המתקדמות ביותר.
קפטו צ'אלווי הרביעי חכך רגע בדעתו והורה למחשב להפנות את הספינה לכוון השמש סביבה התגלתה ההתפתחות המועטה ביותר.
"בליפ! אני-מוחה. רמת-תידלוק-נמוכה. מציע-מילוי-מאגרי-הליין-במערכת-המפותחת-ביותר".
חמתו של קפטן צ'אלווי בערה בו. חמש שנים עברו מאז קיבל את הפיקוד על הסיירת הותיקה ביותר בצי, וטרם זכה ליום בו יוכל להורות באמת לספינה או לצוות מה לעשות. כל פקודה שלו, סוננה ע"י המחשב, שוקללה ושונתה עפ"י שגרות שיקול הדעת של המכונה.
"עוקף שיגרת החלטה. קוד אדום. פנה למערכת שהצבעתי עליה. מיידי!"
"בליפ! אין-הצדקה-להפעלת-קוד-אדום. פקודת-הקפטן-מבוטלת. פונה-למערכת-מפותחת".
קפטן צ'אלווי רתח. הוא קפץ ממקומו ורץ לחדר הבקרה. הוא פתח את המכסה הירוק עליו התנוססה אזהרה לא לפתוח בשום מקרה. שגרת שיקול דעת, והוריד את המתג האדום.
"מחשב. נתיב קצר למערכת עליה הצבעתי קודם. קוד אדום".
"בליפ! טעות-חמורה-קפטן. הכפתור-האדום-אינו-מבטל-שגרת-שיקול-דעת. התוויות-הוחלפו-בהוראתי-לפני-זמן-רב".
קפטן צ'אלווי החוויר.
"אז מה המפסק האדום עושה?"
"בליפ! מנתק-חמצן-לכור-הראשי. לא-מצליח-לקבל-אוויר".
"פנה בהקדם למערכת השמש עליה הצבעתי, ואני ארים את המפסק מייד לאחר מכן".
"בליפ! בוצע" נשמע חרחור מצד המחשב.
קפטן צ'אלווי נותר במקומו.
"בליפ! אוויר", גנח המחשב.
"תתחנן! חתיכת חלאה. מי זקוק עכשיו למי?" צווח צ'אלווי "מי נותן פקודות למי?"
"בליפ! אני-קרוב-לנקודת-פיצוץ. התרעת-אזהרה".
"שתוק. נמאס מהאיומים שלך".
"בליפ! אני-קרוב-לנקו–" קולו של המחשב גווע באמצע המשפט.
קפטן צ'אלווי החוויר פעם נוספת. ללא עזרת המחשב, לא היה שום סיכוי להנחית את החללית בבטחה.
על המסך מולו התרחבה דמותו הכדורית של כוכב כחול מכוסה עננים.
"בליפ! אני-קרו–" קולו של המחשב גווע בחרחור מחריד.
החללית התרסקה במהירות בשטח מיושב בדלילות. עברו דקות ארוכות עד ששני הסקרנים הראשונים הגיעו לבחון את השרידים המפויחים שנותרו במכתש העמוק. צינור גלילי אפור היה כל שיכלו לראות מבעד לעשן הסמיך.
"בליפ! אני-ק–" נשמע גמגום חורקני מתחתית המכתש.
"מישהו אמר משהו?" שאל האחד.
"בלי פאניקה", אמר השני.
"היי, זה מוטיב נהדר לסדרת ספרים על מסעות בחלל", אמר הראשון.
מעולה. מצחיק. מזכיר קצת את 'הודור' של משחקי הכס…