שם המחבר: רמי שלהבת

קשה לכתוב ביקורת על "ילד מלחמה". מחד, זה ספר שדורש צרור של סופרלטיבים, ושבחים מכאן ועד להודעה חדשה. מאידך, מה לסופרלטיבים ולסגנון הרך והמחושב כל כך של הספר היפה הזה?

"הגולם" הוא אמנם משהו שכל חובב מדע בדיוני, פנטסיה או קומיקס יזהה כמשהו שנוגע לו בדרך זו או אחרת, אבל פרט לכך הוא מסרב להתאים את עצמו באופן מושלם לשום הגדרה ג'נרית.

גרג איגן כותב מצוין. רבים מספריו יכולים לעניין גם את מי שנרתעים מהצד "הקשה" של המדע-הבדיוני. האם זה נכון גם ל"ההסגר"?

"אלים אמריקאיים" מאת ניל גיימן הוא ספר טוב. יחד עם זה, הוא רחוק מלהיות יצירתו הגדולה באמת של גיימן. את הכבוד הזה יש להשאיר לסנדמן.

אם תשאלו אדם אקראי ברחוב איזה סופר מדע בדיוני הוא המוכר לו ביותר, מירב הסיכויים שאסימוב תהיה התשובה הראשונה שתעלה על דל שפתיו. הוסיפו ושאלו אותו איזו אסוציאציה מתקשרת בראשו עם השם ויותר מסביר להניח שרובוטים תהיה התשובה. פסיכוהיסטוריה תהיה האסוציאציה השניה.